ב-7 באוקטובר, חיינו עברו שינוי משמעותי ובלתי נשכח, מה שהביא להתאחדות העם בעקבות כאב והאתגרים. מתוך החוויות הקשות האלו, התפשטה ההבנה שרק ביחד נוכל ליצור שיפור ושינוי. חשבתי איך אני יכולה להביע את עצמי בתור אמנית.
יצרתי שרשראות מיוחדות,. כל שרשרת נוצרה בעבודת יד, בשילוב של סממנים יהודיים המאפשרים הזדהות אישית ומשמעותית. המטרה היא בזכות השרשרת ולשאוף להרגיש יותר טוב, להתחזק יותר ולהתאחד יחד. בתקווה לימים טובים יותר, ולשמירה על חיילנו הגיבורים.
JUDY SHECHTER
האומנית ג'ודי שכטר, נכבשה בקסם אומנות המוזאיקה העתיקה והיא מייצרת סדרות ייחודיות ומוגבלות של עבודות אומנות, המוצגות בגלריות שונות. אמנות המוזאיקה, נגלתה במאה השישית לפני הספירה והיא נחשבת לאחת מהאומנויות העתיקות ביותר בהיסטוריה האנושית. מלאכת המוזאיקה המסורתית, התבססה ברובה על חומרים טבעיים כגון שיש וגרניט ואלה עיטרו מבני דת ובתים, ונחשפו בחפירות ארכאולוגיות שונות. המילה מוזאיקה, נגזרת מהמילה "מוזה" הלקוחה מהמיתולוגיה היוונית, על שמן של אלות האומנות והיצירה שהפכו להשראה. עולם המוזאיקה הפנטסטי, מלהיב החושים והדמיון - מהווה את הבסיס ליצירתה של ג׳ודי. בין הנסתר לגלוי בין הישן לחדש, בין השבור לשלם, היא שומרת אמונים למלאכת האומנות העתיקה ובה בעת היא שוברת את חוקיה, ומטעינה את שברי החפצים במשמעות חדשה. ג׳ודי מסתובבת בעולם ומלקטת חפצי פורצלן ייחודים ויוקרתיים, אשר שימשו ככלי אוכל בארמונות ובתי מלוכה, והתגלגלו לשווקים ולעזבונות. תחת ידה, מקבלים החפצים משמעות או כוונה עכשווית ורוחנית (חי, מגן דוד, "אום" ואחרים). בטכניקה מודרנית חפה מגינונים, גנדור, – מחברת ג׳ודי במיומנות בין העבר להווה, ומדביקה ליצירותיה משמעות חדשה. "מוזיאקה", מסבירה שכטר, "היא אומנות המתמקדת בשבירה, והדבקה. מה שהיה פעם צלחת או אגרטל, ושירת אנשים למטרות אחרות ובזמנים אחרים, נשבר והופך תהליך של יצירה מחדש. במובן מסוים אני מרגישה שאני פועלת של הקארמה. אני לוקחת חפצים מגלגול קודם ומעניקה להם הזדמנות לחיים חדשים".